עם קידום טכנולוגיית התקשורת, מ- 4G ל- 5G, התקדמה משמעותית באזורים שונים.
האנטנה 5G נבדלת על ידי הכיסוי הרחב שלה, המסוגלת לשרת אזורים נרחבים. הוא מציע שתי אפשרויות התאמה: זווית ירידה אלקטרונית וזווית ירידה מכנית, המאפשרת כוונון מדויק של האנטנה וההתאמה הגסה של שטח הכיסוי. עם זאת, חיסרון אחד הוא שחוזק האות נוטה להיחלש בשולי אזור הכיסוי, מה שעלול להוביל לטיפות שיחות ולחוויית המשתמש המופחתת.
ככל שהטכנולוגיה ממשיכה להתפתח, בעקבות הופעתו של 5G, הכיסוי המוגבל של תחנות בסיס 5G בודדות מחייב צפיפות גבוהה יותר של מתקנים כדי להתאים למספר הולך וגדל של משתמשים. כתוצאה מכך, טכנולוגיית האנטנה התפתחה כדי לשלב תכונות חדשות. בדרך כלל אנטנות בתחנת בסיס מסורתית היו שני אותות הילוכים ושני אותות קבלת פנים, המכונה טרנסמטית כפולה ומתאמה כפולה. כדי לעמוד בדרישות של 5G בסביבות תנועה גבוהה ולהבטיח ביצועים אלחוטיים אופטימליים עבור כל המשתמשים, 5G מעסיקה טכנולוגיית M-MIMO (פלט מרובה קלט מרובה). חידוש זה מאפשר מיקוד מדויק יותר של משתמשים בודדים, ולשפר את איכות השירות, במיוחד לאלה שנמצאים בפריפריה של אזור הכיסוי, שם משופרת בעיקר איכות האות.